בשנים האחרונות נכנסה המילה "העצמה" לשימוש תכוף יותר ויותר, במיוחד בעולמות הטיפול והחינוך, והפכה למטבע לשון שגור. בעבודה סוציאלית קהילתית המונח העצמה מתייחס לתהליכים בהם אנשים יוצאים ממצב של חוסר אונים בו הם סובלים מתופעה בלתי רצויה והופכים לאקטיבים ולמעורבים בתהליך שנועד להיטיב את מצבם.
ההכרה בכוח להשפיע דרך שותפות
השלב הראשון בתהליך העצמה בעבודה קהילתית הוא ההכרה בכך שיש מרכיבים בעולם החיצוני שמשפיעים עלינו, על איכות החיים שלנו ועל הרווחה הנפשית והגופנית שלנו. במקביל, חשוב להבין שהרבה פעמים, אולי יותר ממה שאנחנו חושבים, יש לנו את היכולת להשפיע על הסביבה – אפילו במעט. עיקרון מפתח בהעצמה הוא כי הקהילה אינה רק מקבלת שירות, אלא שותפה מלאה בהגדרת הבעיות, בקביעת היעדים ובביצוע הפעולות לשינוי המצב.
מחוסר אונים למסוגלות דרך שותפות פעילה
למי מאיתנו לא יצא לצאת מהבית ולהיתקל במדרכה שבורה או בעמוד תאורה לא מתפקד? אם אנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו מרגישים חסרי אונים ותלויים בחסדו וברצונו הטוב של האלמוני בעירייה שיתקן את זה (או לא, מי יודע). אולם אם יש לנו את הידע והכלים לפעול ולעזור לעצמנו – לדוגמה: אם יש לנו את הטלפון של האחראי בעירייה, את כתובת המייל אליה ניתן לשלוח פניות ולעקוב אחר הטיפול וכדומה – אנחנו פחות חסרי אונים ותחושת המסוגלות שלנו גוברת.
דוגמה זו אמנם נראית שטחית, אך העיקרון תקף לכל נושא שתרצו – חינוך, בחירות לשלטון מקומי, סדר עדיפויות תקציבי, ועוד.
כיצד הופכים עבודה עם קהילה לעבודה מעצימה?
הבנת ההקשר המערכתי כתהליך משותף
ראשית, יש לשקף לקהילה את ההקשר המערכתי בתוכו הבעיה מתרחשת: מהם השורשים ההיסטוריים של המצב, מהם החוקים הקשורים לנושא וכן הלאה. חשוב שתהליך זה יתבצע בשיתוף מלא עם חברי הקהילה, תוך הכרה בידע והניסיון הייחודיים שהם מביאים. הידע המקצועי והידע הקהילתי משלימים זה את זה ומאפשרים הבנה מעמיקה יותר של המציאות.
הגדרה משותפת של המצב והחזון
השלב השני הוא להגדיר מחדש יחד עם הקהילה את המצב הבלתי רצוי ולנסח מה יהיה המצב הרצוי. עצם היכולת לשרטט תמונת מצב רצויה אליה ניתן לשאוף היא אינדיקציה ליציאה ממצב של תקיעות וחוסר אונים. כאשר הקהילה שותפה מלאה בהגדרת החזון, מתחזקת המחויבות והמוטיבציה לפעול למימושו.
בניית תשתיות קהילתיות לשותפות אמיתית
החיבור של תושבים לחברי קהילה נוספים שחושבים כמותם, חולקים איתם ערכים משותפים ומאפיינים דומים וסובלים מאותן בעיות הוא משאב עצום. חיבור זה מאפשר לצלוח גם את האתגרים המורכבים ביותר, ולכן יש להשקיע בקידום תשתיות קהילתיות איתנות המאפשרות לתושבים להתארגן ולפעול יחד. יצירת פלטפורמות לשותפות אמיתית – כמו פורומים קהילתיים, ועדות משותפות ומנגנוני קבלת החלטות משתפים – היא הבסיס להעצמה קהילתית משמעותית.
טיפוח תחושת המסוגלות דרך עשייה משותפת
לבסוף, אולי המדד החשוב ביותר להעצמה היא תחושת המסוגלות העצמית והביטחון שהקהילה מפתחת בדרך. תחושת מסוגלות והצלחה הם כמו ביצה ותרנגולת – ככל שהקהילה מתקדמת ומשיגה יעד נוסף בדרך אל המטרה, תחושת המסוגלות עולה, וככל שהמסוגלות עולה, קל יותר להגיע להצלחה. כאשר חברי הקהילה שותפים מלאים בתכנון ובביצוע של יוזמות ופרויקטים, ההצלחות נתפסות כהישג משותף המחזק את תחושת הערך העצמי האישית והקהילתית.