המונח פיתוח משמעותו תהליך שנועד לקדם ולשפר דבר מה באופן ניכר באמצעות פעולה ארוכת טווח, המתרחשת בדרך כלל בשלבים. הפיתוח מהווה תהליך כוללני והוליסטי, אליו ניתן לרתום כוחות שונים מהסביבה האנושית והפיזית. בבואנו להבין את המושג פיתוח קהילתי, חשוב תחילה להבין מהי קהילה. קהילה היא קבוצת אנשים בעלת לכידות חברתית, אינטרסים משותפים וצרכים משותפים, שמתן מענה להם מחייב שיתוף פעולה בין בני הקהילה לשם פתרון בעיותיהם ביתר קלות.
פיתוח קהילתי משלב בין שני המושגים הללו ומתייחס לבנייה של מנגנונים ותהליכים המכוונים לקידום הפיכתם של פרטים או קבוצות לכדי קהילה רצויה. זהו תהליך המכוון ליצור תנאים כלכליים וחברתיים מיטביים לכלל הקהילה, תוך דגש על השתתפות פעילה של חברי הקהילה והסתמכות על יוזמתם ומעורבותם.
גישת הפיתוח הקהילתי מאמינה כי הדרך הראויה להשגת יעדי הקהילה עוברת דרך יצירת נורמות של השתתפות קהילתית, הכשרה והעצמה של כוחות מובילים מהקהילה, ועידוד הקהילה לפתרון בעיות באופן עצמאי. ההנחה המקצועית העומדת בבסיס גישה זו היא כפולה: ראשית, פתרון המעוצב על ידי הקהילה הינו המדויק והיעיל ביותר, ושנית, יש משמעות מהותית לעצם העובדה שהתהליך מובל על ידי הקהילה עצמה בהקשר של העצמת התושבים והעלאת תחושת המסוגלות שלהם.
פיתוח קהילתי בחברה החרדית – מאפיינים ייחודיים
החברה החרדית מציגה מקרה מעניין ומורכב של פיתוח קהילתי. היא מתפקדת כמעין רשת של קהילות שונות, הפועלות כל אחת באופן נפרד אך מתכנסות תחת מכנה משותף של אינטרסים וצרכים דומים. במובן הזה החברה החרדית היא מעין קהילת-על, תופעה שניתן לראות בבירור כאשר חרדי פוגש חרדי אחר בעיר חילונית או בחו"ל – מיד נוצרת תחושה של שייכות ושל שותפות גורל, למרות שייתכן שהם משתייכים לקהילות שונות לחלוטין בחיי היומיום שלהם.
המורכבות של פיתוח קהילתי בחברה החרדית נובעת משינויים היסטוריים משמעותיים. בעבר, החברה החרדית התגוררה במיקום גאוגרפי מצומצם, אך כיום, עם התרחבותה המשמעותית, התהליכים החברתיים בה נעשו מורכבים יותר. החברה החרדית, באופייה, היא שמרנית ומחפשת להגן על המנהגים ואורח החיים שלה. אחת האמירות המכוננות בנרטיב החרדי-קהילתי היא "חדש אסור מן התורה", המשקפת את הזהירות הרבה מפני שינויים.
לאור מאפיינים אלו, פיתוח קהילתי בחברה החרדית מחייב רגישות והבנה מעמיקה. נדרשת חשיבה מדוקדקת בהגדרת התחומים בהם רוצים לפעול, באיתור האנשים המתאימים להוביל את השינוי, במציאת שותפים מתאימים הן בתוך הקהילה והן מחוצה לה, ובבחירת דרכי פעולה שיתאימו לאופייה הייחודי של החברה החרדית. רק הבנה מעמיקה של המרקם העדין הזה, יחד עם כבוד לערכי הקהילה ולמסורותיה, יכולה להוביל לתהליכי פיתוח קהילתי מוצלחים בחברה החרדית.
(מבוסס על הספר פיתוח קהילתי בין תחומי)